ההומור בסיפורים

ברצוני להמליף לכם על סיפורים שקראנו בכיתה: ג'וחא הרשלה"ומעשה בירח שאינו זורח"(אנשי חלם)
הסיפורים היגיעו מארצות שונות.
יש לסיפורים דברים משותפים כמו:כולם מצחיקים, יש להם מוסר השכל ושמות מצחיקים, מה שמצחיק בסיפור הרשלה ש:
הרשלה צחק על בעלת במסעדה שצעק:"אם אבא שלי לא היה מוצא מה לאכול הוא היה הולך לישון עיף", המלצרית
נבהלה והלכה להביא לו אכל.
מה שמצחיק בסיפור ג'וחא ש:שג'וחא נכנס 3 פעמים ביום שישי ושאל את אותה השאלה:"האם אתם יודעים מה ברצוני לומר"?
בפעם הרשונה אמרו לו "לא"
בפעם השניה אמרו לו "כן"
ובפעם השלישית חלק אמרו לו "כן" וחלק אמרו לו "לא", ובכלל לא היה לו מה לומר.
ומה שמצחיק בסיפור אנשי חלם:שהם חשבו שיצליחו לתפוס את הירח כי העיר חלם היתה חשוכה בלילה אז הם חשבו לתפוס את הירח!
מוסר ההשכל של סיפורי הרשלה הוא:שלא צריך לפחד צריך לשאול.
מוסר ההשכל של ג'וחא ש:שלא לכל השאלות צריך לענות ב"כן" או "לא" צריך לענות בתשובות מלאות.
מוסר ההשכל של אנשי חלם ש:אם יש בעיה צריך קודם לבדוק אתה הפיתרון ואז לעשות אותו.
אני ממליץ לכם לקרוא את הרשלה ג'וחא וחכמי חלם כי:הם סיפורים מצחיקים ומשעשעים ...
הרשלה נולד בפולין, טייל בכפרים דמות מצחיקה, ומעשיו היו מצחקים אחרים.
הרשלה היה יהודי, עני, והיה תמיד שמח!

מעשה בירח שאינו זורח

חכמי חלם הם "החכמים" של העיר חלם, הם באו מהעיר חלם שבפולין.

לילה אחד חשוך מאוד הרב של חלם חזר לביתו.

בגלל החשכה הוא לא ראה את הבור, נפל הרב לבור ונחבל בכל גופו.

יום למחרת בשיבה של "חכמי" חלם אמר אלתר:"אסור שחלם בלילה תהיה חשוכה, יש בזה סכנת נפשות!!!

מה נעשה"שאל אלתר.

ישבו כולם חשבו וחשבו עד שקם לייזר, הגדול מהחכמים, ואמר:"שמתי לב שישנם לילות שיש בהם ירח מלא, ואז רב האור ואין

סכנה להולכים, יש לילות אחרים שאין ירח מלא ואין אור.

"כל מה שצריך לעשות הוא לתפוס את הירח.

ניקח גיגית עם מים ונתפוס את הירח, נכסה את הגיגית בסדינים והיה לנו אור ירח".

מוסר ההשכל הוא:שאים יש בעיה צריך קודם לבדוק את הפתרון ואז לעשות אותו.

הפתרונות לבעיה הם:לשים נרות בקפסה או פנסים, והכי חשוב:לתקן את הבור!!!!

מה שמצא חן בעיני בסיפור ש:ליזר הציע לתפוס את הירח.

ובעצם ראה רק את ההשתקפות.

ג'וחא

ג'וחא הוא ערבי, קצת מבולבל אבל מצחיק, כל יום שישי הוא הולך למסגד.
פעם אחת הופיע ג'וחא במסגד.
פנה אל קהל המתפללים ושאל:"רבותי, אם אתם יודעים מה אני רוצה לומר?
ענו לו:"לא!"
"אם כן, לעולם לא תדעו מאומה והוא הלך."
חזר ג'וחא שבוע אחרי ושאל את אותה השאלה וכולם ענו "כן!"
"אם אתם יודעים אין צורך לומר לכם."
חזר שוב פעם ג'וחא אחרי שבוע ושאל שוב את אותה השאלה.
חלק אמרו "כן" וחלק שאמרו "לא"
ג'וחא אמר:לכל מי שאמר "כן" להגיד לכל מי שאמר "לא" את מה שהוא רצה לומר!
מוסר ההשכל הוא:שלא לכל השאלות צריך לענות "כן"או"לא" צריך לענות בתשובות מלאות.
מה שמצחיק בסיפור הוא שג'וחא בילבל את כולם ובכלל לא היה לו מה לומר להם!!!

הרשלה

הרשלה היה יהודי עני הוא אהב בדיחות והיה שמח.
הרשלה נכנס למסעדה והזמין ארוחת ערב.
בעלת המסעדה ראתה את הרשלה שהיה עני ואמרה שאין לה מה להביא לו:לא מרק ולא בשר.
הרשלה כעס וצעק:אם לא תתני לי לאכול אני יעשה את מה שאבא שלי עשה!!!
המלצרית נבהלה והלכה להביא לו בשר ומרק.
ואז היא שאלה אותו:מה אבא שלך עשה?
ענה הרשלה אם אבא שלי לא היה מוצא מה לאכול הוא היה הולך לישון עיף!!
מה שמצחיק בסיפור שהרשלה צחק על המלצרית שהוא אמר לה:שאבא שלי היה הולך לישון עיף!!!!
למדתי מהסיפור שלא צריך לפחד צריך לשאול.
הרשלה נולד בפולין, טייל בכפרים, דמות מצחיקה, מעשיו היו מצחיקים אחרים, הרשלה היה יהודי, עני, והיה תמיד שמח.

הכנת עפיפונים

ביום שישי הכנתי עפיפונים עם כתתי ואבי.
התחלתי להכין את העפיפון, זה קצת היה מסובך, אחרי שהכנתי את הגוף שלו אז לקחתי נייר גדול ושרטטתי את הגוף של העפיפון עליו.
אחר כך עשיתי את הזנב:לקחתי רצועות גזרתי את הזנב כמו הרצועות בסוכות.
ואז קישטנו את העפיפון ועשיתי עפיפון כמו רצפת דיסקו, וירדו להעיף את העפיפונים.

היה לי כיף והיתי שמח!

לנקום או לא לנקום

קזיוית וליהי חברות טובות באותה כיתה.
יום אחד זיוית הלכה לתחנת האוטובוס, והיא אמרה לליהי:"שכחתי להביא כסף לנסיעה"
ליהי לא עזרה לזיוית, למרות שהיה לה כסף עצרה ליד בית-קפה קנתה גלידה ו"פסק זמן"
זיוית חזרה הביתה ברגל ביום שרבי וחם היגיעה שהיא מותשת צמאה וראשה כואב.
כעבור 3 חודשים ליהי השתתפה בתחרות גמר.
נעלי הספורט החדשים לחצו לה ולכן בקשה את הנעליים מזיוית, וזיוית לא הגיבה.

לדעתי המעשה הוא לא חברי כי אם רואים חבר או כל בן אדם אחר לא לעשות כאילו לא קןרה שם דבר צריך לעזור לו!
אני היתי נוקם כי:אם יש ילדים שמעדיפים ממתקים במקום חברים, אז אני לא רוצה להיות חבר שלהם!

רפלקציה-למה צריך תגובות?

כשאנחנו נכנסים לבלוג אנו מגיבים לאחרים.

אני צריך להגיב בבלוג כי:כיף להגיב לאחרים, והחבר יקרא את התגובה ויהיה לו שמח.

אני מרגיש שמח, רק אם זה תגובה שמחה אבל אם מתקנים אותי זה בסדר כי אני צריך ללמוד מהטעויות שלי.

אני אוהב להגיב לאחרים כי אם אני יגיב לאחרים גם יגיבו לי, אפשר לתקן את החבר כמו שיכולים לתקן אותי.

טיול בנחל אלכסנדר

ביום שלישי נסענו לנחל אלכסנדר.
כשהגענו לנחל הלכנו לאכל.
אחרי שאכלנו, הלכנו לנקודה ששם היו עושים כל מיני ארועים
למשל:בר/בת מצווה, חתונות, וימי הולדת...
אחר כך חזרנו לאוטובוס ונסענו לים התיכון, כשעגנו הלכנו לבית חולים לצבים, ששם אכלנו צהרים
וגם ראיתי אמבולנס שקוראים לו "צב בולנס".
שסימנו לאכל הלכנו לחדר ששם ראינו מצגת על צבים.
אחרי המצגת חילקו אותנו לשני קבוצות.
קבוצה אחת הלכה לראות צבים וקבוצה אחת הלכה לעשות מדליות על הצלת צבי הים.
ראינו צב אחד שיש לו רק שתי רגליים, והיה צב שהוא צף על המים וגם נשארו לו יד אחת ושתי רגליים, ועוד צב אחד שהיתה לו שריטה על היד.
אני אהבתי את הטיול, הרגשתי שמח!