יום שני, 10 במאי 2010

ערי בירה מה קסמן?

לכל ארץ בעולם יש עיר בירה.
המיוחד בעיר בירה:שיש שם שדרות רחבות, ארמונות, מבנים הסטוריים, ושם גר הנשיא, ראש הממשלה, ויש שם את בית המשפט העליון.
מה שהופך עיר רגילה לעיר בירה:גר שם הנשיא, ראש הממשלה, ויש שם מוזאונים.
ירושלים היא בירת ישראל.
ירושלים היא עיר עתיקה מאוד.
זו עיר של דוד המלך ושם עמד בית המקדש.
ירושלים היא עיר קדושה ליהודים לנוצרים ולמסלמים.
כשנסעתי לכותל המערבי הכנסתי פתקים לכותל אחר כך נסעתי לראות את 8 השערים.

העץ הקסום


ברצוני לספר לכם על עץ הקקאו שהוא עץ קסום.

עץ הקקאו הוא ירוק עד: הוא מכוסה בעלים ירוקים כל ימות השנה, והוא לא עומד בשלכת.

בתוך פרי הקקאו נמצאים זרעים הנקראים פולים.

הפולים מאורכים, צבעם חום-שחור וטעמם מר מאוד.

לפני 100 שנה גילה חוקר הולנדי שאפשר להפיק אבקת קקאו וחמאת קקאו מפולי הקקאו שוקו ושוקולד.

מאז אותם ימים ממשיכים לייצר שוקולד, לשפר את טעמו, ולהכין ממנו מאכלים מתוקים וטעימים.
לדעתי בחר לקרוא לקטע "העץ הקסום" כי: אפשר להכין מהעץ כל מיני דברים טעימים מאוד. מפולים מרים אפשר לעשות שוקולד מתוק.

אני מאוד אוהב שוקולד!!

יום שישי, 23 באפריל 2010

יום קהילה ומשטרה


ביום רביעי היה לנו יום קהילה ומשטרה.
כשירדונו, הביאו את הרבוט המשטרתי, לרובט היה מנוף שמחובר לגוף, היו לו 6 גלגלים, היו לו 4 מצלמות, ורובה מחובר למנוף
התפקיד שלו הוא: לפוצץ פצצות.
אחר כך היתה לנו הצגה של סוסי משטרה הם הראו לנו איך הם מנווטים את הסוסים (זה היה מצחיק!!!)
תחנה אחרת היתה מג"ב שם הראו לנו מחסום שהסברו לנו ששמים את המחסום במרדפים אחרי הפושע.
היה וטרינר ובתחנה הראו לנו את כל המשטרה שתפקידו הוא: למצוא אנשים אבודים.
היה תחנה של זיהויפלילי, השוטר נתן לנו לראות טביעות אצבעות.
ולבסוף היתה לנו תזמורת משטרטתית שהם נגנו לנו בובספוג, הפיג'ומות וקובי פרץ.
היה לי כיף ונהנתי מאוד!!

יום רביעי, 14 באפריל 2010

סמל מדינת ישראל


ברצוני לספר לכם על סמל מדינת ישראל.
סמל המדינה-מנורה וענפי זית, והשם "ישראל"-הוא סמל די צעיר, צעיר יותר מדגל ישראל וגם מן ההמנון שלנו, התקווה.

עם הקמת המדינה התעורר צורך בסמלים לאומיים-דגל, סמל מדינה והמנון.

מועצת המדינה הזמנית החליטהעל הקמת ועדת סמלים, ביום י"א בשבט תש"ט נבחר סמל המנורה המעוטרת בענפי זית של האחים לסמל הרשמי של מדינת ישראל.

האחים שמיר, שעיצבו את סמל את המדינה, הסבירו למה בחרו במנורה דווקה:"המנורה מיצגת את עברו המפואר שלהעם היהודי ובניגוד למגן דוד-הוא סמל שאינו מופיע אצל עם או אומה אחרים בעולם".

המנורה היא אכן יהודי עתיק.

המופיע גם על רצפות פסיפס של בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל וגם על מטבעות.

סמל זה מבוסס על מנורת זהב שהייתה בבית המקדש.

בבית המקדש השני הייתה מנורת זהב אחת.

התהלוכה, שבה שבויים יהודים נושאים את המנורה, הונצחה בתבליט על שער טיטוס, מנורה זו, כמו מנורת המקדש.

היא בעלת שיבעת קנים, אך בפרטיה אינה דומה כלל הנראה, למנורה שהייתה בבית המקדש.

ביום העצמאות מזכירים את סמל המדינה.



יום שבת, 10 באפריל 2010

שומר מסילת הברזל/לוין קיפניס


בסיפור מסופר על:

פעם היתה מסילת ברזל לידה היה ביתו של שומר המסילת הברזל.

כשהמסילה היתה בסדר שומר המסילה יצא עם דגל ירוק ואם המסילה לא היתה בסדר הוא היה יוצא עם אדום.

בלילה, אם המסילה היתה בסדר הוא היה יוצא עם פנס לבן ואם היא לא היתה בסדר הוא היה יוצא עם פנס אדום.

בלילה אחד חלה שומר המסילה ולא היה מי שיצא לבדוק את המסילה.

"אני אצא לקראת הרכבת אינני מפחד" אמר שלמון בנם הקטן

"קטן אתה בני" אמר אימו, אך האב החולה אמר:"אין דבר, הוא יכול ללכת, אפשר לסמוך עליו".

ושלמון אמר: בדקתי היום את המסילה אני אחק את הפנס הלבן.

יצא שלמון, והלילה היה נעים ואז החלה רוח חזקה וברקים ורעמים ואז פגע ברק במסילה.

ראה שלמון את הרכבת מתקרבת אבל הפנס שלו היה לבן הוא הוריד את חולצתו האדומה ושם על הפנס הלבן ראה נהג את הפנס האדום והוא עצר, וכול האנשים שהיו ברכבת ניצלו.

אני מסכים עם גילי כי: שלמון עשה מעשה אמיץ ואחראי, אני לא הייתי יכול לעמוד מול רכבת כמו שהו עמד.

"שלמון נשא את רגליו ורץ לקראת הרכבת, רץ ומנפנף בפנס האדום וקורא בקול "אסון!, אסון!"

"עומד שלמון בין הפסים השבורים, את פנסו האדום הוא מניף למעלה, למעלה וליבו דופק, דופק, ראשו סובב סובב."

יום חמישי, 8 באפריל 2010

חוויות מחופשת חג פסח


בחג הפסח חגגתי את ליל הסדר אצל סבתא שלי.

אחרי כמה דקות כשהגענו התחלנו התחלנו ליל הסדר, קראנו את ההגדה וכמובן את 4 הבנים (אני אוהב את החלק הזה)

אחרי ההגדה התחלנו לאכול כמו תמיד סבתא שלי מכינה הרבה אוכל.

אחרי האוכל חיפשנו את האפיקומן, סבתא שלי החביאה 3 אפיקומנים אזזה לא משנה מי מוצא את אפיקומן ראשון כולם קיבלו פרס.

שמחתי מאוד והיה לי כיף.

יום רביעי, 17 במרץ 2010

יום שלישי, 16 במרץ 2010

חויות מיום הספורט

היום 16.3 התקיים יום הספורט בבית הספר.
ערכנו טקס של ענפי ספורט למשל:כדור סל, כדורגל, התעמלות אומנותית...
אחר כך עלינו לכיתות ולמדנו, אחרי ההפסקה קראו לנו למטה לתכנות כמו:קליעה למטרה, שווי משקל, מצנח, צמיג, הוקי, שקים, כדור סל וכדורגל, כמעט כל הזמן שהיה טורי עברנו תחנה!!
עלינו שוב לכיתה והמשכו ללמוד כמו יום רגיל בבית הספר.
יום ספורט הוא:יום מיוחד לספורט שהו מתקיימם תחרויות ספורט ותחנות ואנו משתתפים וצופים ונהנים.
הרגשתי שמח, היה לי כיף.

יום שישי, 12 במרץ 2010

הצלת יערות הגשם


תושבי כדור הארץ אנחנו נמצאים בסכנת הכחדה של יערות הגשם!!!!
יערות הגשם הם "גן עדן" לבעלי חיים רבים:הטמפ' ביערות אלה אינה חמה מדי ואינה קרה מדי, יש בהם שפע של מים ומזון, והדאגה היחידה של בעלי החיים היא איך לא לשמש מזון לחיה אחרת.(מתוך עצי החיים של בר חיון)
יערות הגשם נמצאים בסכנת הכחדה כורתים אותם בקצב מהיר בשביל רהיטים נייר, וכסף.
אני חושב שצריך להציל את יערות הגשם כי:אם כורתים אין חיים!!!
עכשיו אתם יודעים על הכריתה.
יש לי להגיד לממשלה אולי סוף סוף תחוקקו חוק נגד הכריתה?!

יום שני, 8 במרץ 2010

מסבירים ישראל-הכנרת











שמי גילעד ואני רוצה לספר לכם על הכנרת שנמצאת במדינת ישראל.
הכנרת היא האגם הגדול ביותר בישראל אשר מכילה מים מתוקים ומהווה את אחד ממקורות מי השתייה וההשקיה הגדולים בישראל.
לכנרת זורמים מי נהר הירדן ונחלים נוספים שהידועים בהם נחל עמוד נחל משושים, נחל אל על ונחל יהודיה
מי הכנרת נשאבים על ידי המפעל "המוביל הארצי".
בשנת גשמים ממוצעת מספקת מספקת הכנרת כשליש מצריכת המים בישראל.
כמקור מים חשוב של מדינת ישראל, יש חשיבות רבה למפלס הכנרת.
כאשר המפלס מגיע אל הקו השחור, מפסיקים את שאיבת המים מהכנרת.
כשביקרתי בכנרת שנמצאת בעיר טבריה ירדנו לימה, הצטלמנו בנוף הירוק שמסביב לכנרת.
טבלנו את הרגלים (כי היה בחורף והיה קר להיכנס לתוכה)
בקיץ אפשר לרחוץ במי הכנרת.
אני שמח שקראתם את המידע שכתבתי על הכנרת ומקווה שתילמדו עוד אודותיה.

יום חמישי, 4 במרץ 2010

ביקור אצל עומר


בחג פורים הלכתי הלכתי לביתו של עומר.

בביתו של עומר פגשתי את מקסים חברנו מהכיתה.

צילמנו סרטו ליוטיוב, אני ועומר הינו השחקנים ומקסים.

בסרט לקחתי כובע צמר עם ציור של שלד ואני חבשתי אותו ועומר לקח כובע גרב של גנב.

בסרט צילמנו:השלד(אני) שחקתי במחשב ועומר בא אליי עם כפכף והוא מכה בראשי אבל אני ממשיך לשחק ולא מתייחס אליו.

אחר כך הוא בא אליי עם רוה ויורה בי בראש.

אני מת.

עומר שם אותי בקבר עם רוזמרין, ועומר צועק:"נצחתי נצחתי"!!!!

ואחר כך נועה (אחותו של עומר) יורה בו ובוא מת ושמנו גם עליו רוזמרין.

היה לי כיף והיתי שמח, לא רציתי ללכת!!!!!!!!

יום רביעי, 3 במרץ 2010

כדאי לגדל חית מחמד


כדאי לגדל חית מחמד כי:

זה מגדיל את האחריות של הילד.

צריך להאכיל את החית מחמד.

להוריד אותו למטה להוריד אותו לטיול בקיצור לטפל בו.

כיף להיות עם החיה בזמן שאתה לבד בבית כי אם אתה לבד בבית יש לך חברה לשחק איתו.

מהנה לשחק איתו כי:כיף ללטף אותו לזרוק לו את הכדור ולהגיד לו:"תביא ת'כדור"

לסיכום:אני ממליץ לכם לגדל חית מחמד בבית.

יום רביעי, 24 בפברואר 2010

ההומור בסיפורים

ברצוני להמליף לכם על סיפורים שקראנו בכיתה: ג'וחא הרשלה"ומעשה בירח שאינו זורח"(אנשי חלם)
הסיפורים היגיעו מארצות שונות.
יש לסיפורים דברים משותפים כמו:כולם מצחיקים, יש להם מוסר השכל ושמות מצחיקים, מה שמצחיק בסיפור הרשלה ש:
הרשלה צחק על בעלת במסעדה שצעק:"אם אבא שלי לא היה מוצא מה לאכול הוא היה הולך לישון עיף", המלצרית
נבהלה והלכה להביא לו אכל.
מה שמצחיק בסיפור ג'וחא ש:שג'וחא נכנס 3 פעמים ביום שישי ושאל את אותה השאלה:"האם אתם יודעים מה ברצוני לומר"?
בפעם הרשונה אמרו לו "לא"
בפעם השניה אמרו לו "כן"
ובפעם השלישית חלק אמרו לו "כן" וחלק אמרו לו "לא", ובכלל לא היה לו מה לומר.
ומה שמצחיק בסיפור אנשי חלם:שהם חשבו שיצליחו לתפוס את הירח כי העיר חלם היתה חשוכה בלילה אז הם חשבו לתפוס את הירח!
מוסר ההשכל של סיפורי הרשלה הוא:שלא צריך לפחד צריך לשאול.
מוסר ההשכל של ג'וחא ש:שלא לכל השאלות צריך לענות ב"כן" או "לא" צריך לענות בתשובות מלאות.
מוסר ההשכל של אנשי חלם ש:אם יש בעיה צריך קודם לבדוק אתה הפיתרון ואז לעשות אותו.
אני ממליץ לכם לקרוא את הרשלה ג'וחא וחכמי חלם כי:הם סיפורים מצחיקים ומשעשעים ...
הרשלה נולד בפולין, טייל בכפרים דמות מצחיקה, ומעשיו היו מצחקים אחרים.
הרשלה היה יהודי, עני, והיה תמיד שמח!

יום שישי, 19 בפברואר 2010

מעשה בירח שאינו זורח




חכמי חלם הם "החכמים" של העיר חלם, הם באו מהעיר חלם שבפולין.
לילה אחד חשוך מאוד הרב של חלם חזר לביתו.

בגלל החשכה הוא לא ראה את הבור, נפל הרב לבור ונחבל בכל גופו.

יום למחרת בשיבה של "חכמי" חלם אמר אלתר:"אסור שחלם בלילה תהיה חשוכה, יש בזה סכנת נפשות!!!
מה נעשה"שאל אלתר.

ישבו כולם חשבו וחשבו עד שקם לייזר, הגדול מהחכמים, ואמר:"שמתי לב שישנם לילות שיש בהם ירח מלא, ואז רב האור ואין

סכנה להולכים, יש לילות אחרים שאין ירח מלא ואין אור.

"כל מה שצריך לעשות הוא לתפוס את הירח.

ניקח גיגית עם מים ונתפוס את הירח, נכסה את הגיגית בסדינים והיה לנו אור ירח".
מוסר ההשכל הוא:שאים יש בעיה צריך קודם לבדוק את הפתרון ואז לעשות אותו.

הפתרונות לבעיה הם:לשים נרות בקפסה או פנסים, והכי חשוב:לתקן את הבור!!!!

מה שמצא חן בעיני בסיפור ש:ליזר הציע לתפוס את הירח.

ובעצם ראה רק את ההשתקפות.

יום רביעי, 17 בפברואר 2010

ג'וחא


ג'וחא הוא ערבי, קצת מבולבל אבל מצחיק, כל יום שישי הוא הולך למסגד.
פעם אחת הופיע ג'וחא במסגד.
פנה אל קהל המתפללים ושאל:"רבותי, אם אתם יודעים מה אני רוצה לומר?
ענו לו:"לא!"
"אם כן, לעולם לא תדעו מאומה והוא הלך."
חזר ג'וחא שבוע אחרי ושאל את אותה השאלה וכולם ענו "כן!"
"אם אתם יודעים אין צורך לומר לכם."
חזר שוב פעם ג'וחא אחרי שבוע ושאל שוב את אותה השאלה.
חלק אמרו "כן" וחלק שאמרו "לא"
ג'וחא אמר:לכל מי שאמר "כן" להגיד לכל מי שאמר "לא" את מה שהוא רצה לומר!
מוסר ההשכל הוא:שלא לכל השאלות צריך לענות "כן"או"לא" צריך לענות בתשובות מלאות.
מה שמצחיק בסיפור הוא שג'וחא בילבל את כולם ובכלל לא היה לו מה לומר להם!!!

הרשלה


הרשלה היה יהודי עני הוא אהב בדיחות והיה שמח.
הרשלה נכנס למסעדה והזמין ארוחת ערב.
בעלת המסעדה ראתה את הרשלה שהיה עני ואמרה שאין לה מה להביא לו:לא מרק ולא בשר.
הרשלה כעס וצעק:אם לא תתני לי לאכול אני יעשה את מה שאבא שלי עשה!!!
המלצרית נבהלה והלכה להביא לו בשר ומרק.
ואז היא שאלה אותו:מה אבא שלך עשה?
ענה הרשלה אם אבא שלי לא היה מוצא מה לאכול הוא היה הולך לישון עיף!!
מה שמצחיק בסיפור שהרשלה צחק על המלצרית שהוא אמר לה:שאבא שלי היה הולך לישון עיף!!!!
למדתי מהסיפור שלא צריך לפחד צריך לשאול.
הרשלה נולד בפולין, טייל בכפרים, דמות מצחיקה, מעשיו היו מצחיקים אחרים, הרשלה היה יהודי, עני, והיה תמיד שמח.

יום שני, 15 בפברואר 2010

הכנת עפיפונים


ביום שישי הכנתי עפיפונים עם כתתי ואבי.
התחלתי להכין את העפיפון, זה קצת היה מסובך, אחרי שהכנתי את הגוף שלו אז לקחתי נייר גדול ושרטטתי את הגוף של העפיפון עליו.
אחר כך עשיתי את הזנב:לקחתי רצועות גזרתי את הזנב כמו הרצועות בסוכות.
ואז קישטנו את העפיפון ועשיתי עפיפון כמו רצפת דיסקו, וירדו להעיף את העפיפונים.





היה לי כיף והיתי שמח!

יום שלישי, 9 בפברואר 2010

לנקום או לא לנקום

קזיוית וליהי חברות טובות באותה כיתה.
יום אחד זיוית הלכה לתחנת האוטובוס, והיא אמרה לליהי:"שכחתי להביא כסף לנסיעה"
ליהי לא עזרה לזיוית, למרות שהיה לה כסף עצרה ליד בית-קפה קנתה גלידה ו"פסק זמן"
זיוית חזרה הביתה ברגל ביום שרבי וחם היגיעה שהיא מותשת צמאה וראשה כואב.
כעבור 3 חודשים ליהי השתתפה בתחרות גמר.
נעלי הספורט החדשים לחצו לה ולכן בקשה את הנעליים מזיוית, וזיוית לא הגיבה.

לדעתי המעשה הוא לא חברי כי אם רואים חבר או כל בן אדם אחר לא לעשות כאילו לא קןרה שם דבר צריך לעזור לו!
אני היתי נוקם כי:אם יש ילדים שמעדיפים ממתקים במקום חברים, אז אני לא רוצה להיות חבר שלהם!

יום שני, 8 בפברואר 2010

רפלקציה-למה צריך תגובות?

כשאנחנו נכנסים לבלוג אנו מגיבים לאחרים.

אני צריך להגיב בבלוג כי:כיף להגיב לאחרים, והחבר יקרא את התגובה ויהיה לו שמח.

אני מרגיש שמח, רק אם זה תגובה שמחה אבל אם מתקנים אותי זה בסדר כי אני צריך ללמוד מהטעויות שלי.

אני אוהב להגיב לאחרים כי אם אני יגיב לאחרים גם יגיבו לי, אפשר לתקן את החבר כמו שיכולים לתקן אותי.

יום רביעי, 3 בפברואר 2010

טיול בנחל אלכסנדר


ביום שלישי נסענו לנחל אלכסנדר.
כשהגענו לנחל הלכנו לאכל.
אחרי שאכלנו, הלכנו לנקודה ששם היו עושים כל מיני ארועים
למשל:בר/בת מצווה, חתונות, וימי הולדת...
אחר כך חזרנו לאוטובוס ונסענו לים התיכון, כשעגנו הלכנו לבית חולים לצבים, ששם אכלנו צהרים
וגם ראיתי אמבולנס שקוראים לו "צב בולנס".
שסימנו לאכל הלכנו לחדר ששם ראינו מצגת על צבים.
אחרי המצגת חילקו אותנו לשני קבוצות.
קבוצה אחת הלכה לראות צבים וקבוצה אחת הלכה לעשות מדליות על הצלת צבי הים.
ראינו צב אחד שיש לו רק שתי רגליים, והיה צב שהוא צף על המים וגם נשארו לו יד אחת ושתי רגליים, ועוד צב אחד שהיתה לו שריטה על היד.
אני אהבתי את הטיול, הרגשתי שמח!

יום חמישי, 28 בינואר 2010

ביקור בחווה


ביום רבעי ביקרנו בחווה.
אחרי שנכנסנו לחווה אמרו לנו כל מיני הסברים למשל:
למה אוכלים פירות יבשים בט"ו בשבט.
אחר כך המדריכה הסבירה לנו על העצים ועל הצמחים.
היא נתנה לנו לראות את הצמח, שהיוונים מאמנים שהצמח מבריח רוחות רעות
ושדים ולי נראה גם את הכלבים, והאנשים אני מרחם על הדוור שהוא צריך לסבול את זה כל יום!
הלכנו לחממות ובאמת חם שם בדיוק כמו שקוראים לזה "חממה"
אחר כך חזרנו ואכלנו.
הרגשתי שמח.

יום רביעי, 27 בינואר 2010

נטיעות וזכויות

אני בוחר לנטוע בכיתה חום ואהבה כי:
כאשר מדברים יפה, בנימוס אחד לשני או כאשר עוזרים, ברצון ואהבה
אחד לשני, האווירה בכיתה נעימה וכיף להכניס לכיתה ולפגוש את החברים.

חוני המעגל

פעם אחת חוני המעגל הלך ופגש איש זקן נוטע עץ חרוב.
וחוני שאל אותו:כמה זמן לוקח עד שהעץ מביא חרוב.
ענה הזקן:70 שנה.
שאל חוני:וכי אתה בטוח שתוסיף לחיות עוד 70 שנה?
ותכל לאכל מהחרוב כי אתה כבר זקן.
ענה לו הזקן:כשבתי לעולם מצתי הרבה חרובים כי אבותי נטעו לי עצי חרובים עכשיו אני נוטע לבניץ
מוסר ההסכל הוא:שאם נוטעים לך עצים לאכל כל תנטע עצים לבניך.צ

יום שישי, 22 בינואר 2010

שמירה על העצים בעולם


תושבי כדור הארץ נתקלנו בבעיה רצינית!!! של כריתת עצים!!!

ביערות העולם כורתים עצים בשביל נירות ל: חשבונות שצריך לשלם,

מחברות, נירות של מדפסת, עיתונים, פנכסים...

לכן יש פתרון-למחזר!

איך ממחזרים:מבאים את המחזור אל מכלי האסוף, ואחר כך מובלים למפעל "אמניר"

ושם גורסים ל"דייסה" ומיצרים חדש טוב ויפה לא פחות.

אני מבקש ממכם לשמור על העצים!

יום חמישי, 21 בינואר 2010

מכתב לט"ו בשבט

לעומרי חברי היקר!

רציתי לספר לך על חוויה שקרתה לי הבקר:

כשקמתי בבקר פתחתי את החלון וראיתי שקדיה פורחת בצבעי ורד ולבן

ואפילו הגעתי וקטפתי מפרי העץ הרי הוא הפרי השקד.

אשמח אם תבוא לבקור לתעם מהשקדים וכמובן לראות את פריחת השקד!

יום שלישי, 19 בינואר 2010

למה צריך בלוג?


אני צריך בלוג כי זה כיף:

כיף לכתוב על עצמי דברים, ושאחרים יגיבו לי, וכל מי שרוצה יכיר אותי.

כיף לי לקבל תגובות מכל מה שאני כותב.

גם כיף לי לכתוב לאחרים תגובות כי זה כיף לקרוא את הבלוגים של החברים שלי.

אבל יש גם דברים רעים למשל:
אם כותבים כתובת זה יכול להיות רע כי יכולים לפרוץ לי הביתה!
אבל אם נזהרים הכל יהיה בסדר.
אבל תמיד אוהב את הבלוג!

יום רביעי, 13 בינואר 2010

מכתב אישי


לניתאי היקר!
רציתי לספר לך על ביקורי ביוון.
טסתי ליוון למלון הילטון 5 כוכבים.
ביום הראשון:נחנו ובערב אכלנו
ביום השני:ירדנו לברכה , והברכה ענקית.
יש במלון שתי ברכות אחת קטנה ואחד גדולה.
מעל הברכה הגדולה היה גשר ואי קטן.
אחרי הברכה התקלחנו ואכלנו בערב.
יום שלישי:הלכנו עוד פעם לברכה אחותי ואני עלינו אמא ואבא ואחותי השניה נשארו למטה.
ביום רביעי:ביום רביעי כל הכיף מתחיל הלכנו לעיר העתיקה וטילנו בה חזרנו למלון ונחנו.
ביום חמישי: ביום חמישי הכיף ממשיך שכרנו חמורים וטיפסנו על הר, אחר כך הלכנו למסעדה שקוראים לה "בקיס" ובסוף חזרנו למלון אכלנו פעם אחרונה .
ובסוף כל הכיף טסנו חזרה לישראל.
כשאחזור אראה לך את התמונות מתגעגע גילעד!

הציור של גילעד






ספר ראשון: קופיקו ספורט זה בידור
ספר שני:שוער הניבחרת הכי מצחיק

שם-גילעד קדוש
כיתה-ג' 2
שם המחברת: תמר בורנשטיין לזר
שם המאייר: סולופ
קופיקו הוא שימפנזה, שלמד לדבר, לצחוק, ולחיות עם בני אדם.
הוא עושה מעשי קונדס הגורמים לי לצחוק, וכמובן להמשיך
לקרוא ולהנות מהסדרה.
דמויות:
קופיקו - קוף
שלומקה - אבא
תמר - אמא
אורנה - הבת הבכורה
יורם - הבן האמצעי
נגה - הבת הקטנה
שושנה – השכנה
איציק- הבן של שושנה השכנה
רון – שוער הנבחרת
ברזילי – שדרן הספורט.
גוף: כדאי לכם לקרוא את הסדרה כי קופיקו הוא דמות מאוד מצחיקה, ומשעשעת, ומשגעת את הארץ.
קופיקו שחי במשפחת לזר עם תמר שלומקה אורנה יורם ונגה, שעושה תעלולים כל היום, מטריף את שושנה השכנה, ואברום משגע את השכל.

עלילה-
ספר ראשון: לשלומקה נמאס שבית- ספר עין גנים מפסיד בכל תחרות.
לכן היציע את עצמו לראש "העמותה לקידום הספורט" בבית-ספר.
גם שושנה השכנה הצטרפה לעמותה.
שלומקה ארגן חוגים לספורט אחרי הלימודים בבית-הספר, והנבחרות התאמנו שלש פעמים בשבוע.
תחרות הכדורגל הראשונה תהיה בין הנבחרות עין-גנים וגורדוניה. עד עכשיו נבחרת עין גנים לא ניצחה באף משחק.
אבל עכשיו, אחרי אימונים רבים, נבחרת עין גנים בטוחה שכמובן היא תנצח.
ספר שני: נבחת עין גנים מתכוננת למשחק הגדול מול גורדוניה, אבל קרתה תקלה: רון השוער המצטיין שלהם, שבר את ידו, ילדי עין גנים ידעו שבלי רון אין להם סיכוי לנצח.
מייד שושנה רצה למאמן המחליף של הקבוצה (שכמובן לא הכיר את שושנה)והציעה לו שאיציק בנה יהיה שוער הנבחרת. כשקופיקו שמע זאת הוא דאג להודיע לאיציק שהמשחק יחל מאוחר יותר, בשעה 17:30, במקום השעה 16:00.
קופיקו המתין ששלומקה ותמר ילכו לתחרות הכדורגל, אח"כ התחפש קופיקו לשוער הנבחרת, הגיע קצת באיחור, המאמן שאל אותו מדוע איחר וקופיקו ענה "לא מבין עברית עולה חדש", ונכנס לשחק את שוער הנבחרת של עין גנים, את מעללי קופיקו במשחק אפשר רק לקרוא ולצחוק מה באמת קרה,
כמובן שנבחרת עין גנים ניצחה במשחק מול גורדוניה 3:1 .
המשחק שודר בערוץ הספורט לילדים והצופים כל כך צחקו ואמרו שאף פעם לא ראו שוער יותר מצחיק משוער נבחרת עין גנים.
סיכום:
סידרת קופיקו הינה סידרה משעשעת ומבדרת, כיף לקרא וגם לצחוק הייתי רוצה שקופיקו יחיה אצלי בבית, ויעשה תעלולים.

יום רביעי, 6 בינואר 2010

יום בחיי

ביום שישי אחד רגיל.
קמתי בבקר, הלכתי לאכול, צחצחתי שיינים שתפתי פנים, התלבשתי, לקחתי תרופות,
והלכתי לבית הספר 4 שעות.
חזרתי הביתה אכלתי, ראיתי טלויזיה, שיחקתי במחשב ומעביר את הזמן בקפיצה מספה לספה.
ולפעמים סבתא שלי באה אילנו.
ב- 21:15 אני רואה "ארץ נהדרת", ובסוף אני הולך לישון

הרגשתי משעשע ושמח!

יום שישי, 1 בינואר 2010

על עצמי





שלום קוראים לי גילעד,

אני לומד בבית ספר הוברמן בכתה ג'2.

חברים שלי:עומר, עומרי, ניתאי, שגיא, יאיר.

אני גר ברחוב כץ.

אני אוהב לשחק במחשב, ללכת לטיל, לראות סרטים.

המשפחה שלי:יש לי אחות שקוראים לה תאיר, יש לי עוד אחות שקוראים לה אוראל, לאבא שלי קוראים אילן, ולאמא שלי קוראים מירית וכמובן אני גילעד.